רעיון שתי המדינות לשני עמים משמש כדלק פוליטי למערכת האינטרסים הסבוכה של הזירה המזרח תיכונית, אין בו ולא היה בו ולא היה בו מלכתחילה שום כוונה נסתרת אמיתית לחולל שינוי במבנה המדינות הקיים. כל שינוי שכזה יביא להתפוררות המבנה הקיים וליצירתן של מדינות חדשות או החלפתן של אליטות במדינות קיימות ושינויים אלו יגבירו את עומת המאבק בין ארה"ב, סין האיחוד האירופי ורוסיה.
זה עובד וכולם מרוויחים
הבעיה היא שאף אחד לא באמת רוצה לעשות כאן שלום ("מהו שלום?", זה גם נושא שיש לדון עליו) ולא, זה לא בגלל שרוצים מלחמה אלא פשוט בגלל שהנוסחה הקיימת עובדת אז למה לשנות? הרי אם נסתכל על תמונת המזרח התיכון נראה כי היא מתאימה לאינטרסים של כולם.
ומה הם רוצים? האמריקאים, האירופאים,הרוסים והסינים, כולם רוצים לקנות נפט בזול ולמכור נשק ביוקר. הפוליטיקה משמשת אך ורק להשגת מטרה זו. אסלאם, ברית חדשה או תנ"ך לא באמת מעניינים את מקבלי ההחלטות, האידאולוגיה הקפיטליסטית ובן טיפוחה הכסף הביאו להאחדה רעיונית חוצת תרבויות וגבולות. הכוחות העולמיים המכתיבים את מחזור הכסף ובראשם ארצות הברית דואגות לאינטרסים שלהם וכל שינוי קטן במבנה המדינות במזרח התיכון או באליטות השולטת יכול לגרום לפגיעה באינטרסים אלו. הקמתה של מדינה חדשה יכולה להביא לשינויים פוליטיים פנימיים במספר רב של מדינות באזור ומשם קצרה הדרך לשינוי כולל של יחסי הכוחות במזרח התיכון.
שינוי = אי ודאות , איזון = ודאות.
ספקולציות טובות לבורסה אולי, אבל במשחק הפוליטי של שליטה על משאבי כדור הארץ דווקא הודאות היא שמנצחת. אם נכיר בארבעת הכוחות המרכזיים שציינתי קודם לכן, נוכל לצפות כי אף אחד מהם לא רוצה שינוי חריג במצב הקיים, ואם נתחשב בכך שהרבה מיתרות הנפט מרוכזות בעולם המוסלמי נוכל להבין מדוע חשוב הסטטוס קוו הקיים במבנה המדינות המוסלמיות ומדוע מדינה פלסטינית יכולה רק להגביר את האי ודאות במבנה המדינות הקיים ולכן היא בבחינת "רע שאינו הכרחי".
הישראלים כבר משחקים את המשחק, הפלסטינים צריכים ללמוד אותו ויש לכך מחיר שאף אחד לא רוצה לשלם. לכל אחד מהכוחות המרכזיים בעולם יש נתח מהשליטה במזרח התיכון והוא מנסה להרחיב אותו מבלי לפגוע באיזון הקיים, התערערות כזו תביא לפגיעה כלכלית בכולם ולכן את האיזון שומרים באדיקות. ניתן לראות את השמירה על האיזון גם במדיניות חלוקת הנשק הקונבנציונאלי והלא קונבנציונאלי באזורנו, הרי אם מחלקים משהו למדינה אחת צריכים לחלק לכולן. זו הסיבה שהמזרח התיכון יגורען בשנים הקרובות וזו גם הסיבה לכך שהיתרון הצבאי (היחסי) של ישראל ,ישחק על ציר הזמן ומשוואת הכוחות המזרח התיכון תהיה יותר מאוזנת. (לקריאת פוסט קודם שלי בנושא מבנה הכוחות במזרח התיכון)
ביבי מכיר את המשחק
האינטרס העולמי הוא לפגוע בהסכמות שבין ישראל ופלסטין היות והסטטוס קוו שומר על יציבות במבנה המדינות הערביות ומכאן שכל פעילויות הבנייה בהתנחלויות קיימות והקמתן של כאלו חדשות רק מחזקות אינטרס זה, בדיוק כשם שהתחזקות החמאס על חשבון הפתח משחקת לאותו אינטרס. ישראל מבחינתה לוקחת על עצמה את האחריות לאי הסכמה זאת ולכן אנו שומעים את ביבי מבקש הכרה במדינת יהודית מאבו מאזן וחאלד משעל וכן אנו רואים את המשך ההתנחלות ואף נראה בעתיד הקורב פעולות ישראליות להרחבת הבנייה בשטחים (לכאורה) פלסטינים .
המשחק ברור והוא מתנהל על גבם של הפלסטינים , ישראל היא בתפקיד ה"רעה" ותמורת זאת מקבלת הכשר להרחבת הגבולות ולביסוסם ואילו הרביעייה (סין, אירופה, ארה"ב ורוסיה) היא השוטר ה"טוב", זה שמעניש את ישראל ותמורת זה מחיר הנפט יורד ומכירות הנשק עולות.
לא תקום כאן מדינה פלסטינית.
מאבקים בעצימות נמוכה, ככה זה נקרא בהגה מקצועית ימשיכו להיות במזרח התיכון, שליטים יתחלפו, ממשלות יפלו ויעלו ולפלסטינים תהיה את עזה, המצב הזה ימשך. אמנם ישנם כוחות המנסים לערער את היציבות הקיימת (ארגוני טרור, איראן) אבל הם ממומנים על ידי אחת מהמדינות סין, ארה"ב, אירופה או רוסיה וזאת כדי לנסות ולהשיג יתרון יחסי האחת על האחרת בדרך עקיפה, מבלי שהאשמה תופנה לאותה מדינה פטרונית. יש לזכור כי האיזון והקונצנזוס הקיים הוא הגורם הכי חשוב בעולמנו היות והוא מביא ודאות שמביאה כסף, וזה רבותיי וגבירותיי הדבר היחיד שחשוב.
אבו מאזן וחאלד משעל הם אופורוניסטים אגוצנרטיים חסרי אידאולוגיה אמיתית בדבר קיומו של עם פלסטיני, אחרת המטרה שלהם צריכה הייתה להיות ירדן ולא ישראל. ההסתברות להשיג מדינה לעם הפלסטיני הרבה יותר מעשית בירדן שם הצבא יותר חלש וגם ככה מעל 70% מהאוכלוסיה שם פלסטינים. אבל כפי שאמרתי, את אף אחד לא מעניינת התקומה הפלסטינית, לא את המנהיגים שלהם, לא את שלנו ובטח לא את המנהיגים של סין, ארה"ב, אירופה או רוסיה.
בקרו בבלוג שלי תקשורת עם שיניים
